מאז שאני מכיר את עצמי חלמתי לעזור לאנשים להגשים את עצמם. אין יום שלא הייתי חולם שאני עומד מול קהל הייתי הולך לישון עם זה והייתי קם אם החלום הזה. עם כל זה שחלמתי שאני מדבר מול קהל במציאות הייתי אדם מאוד ביישן סגור ומופנם. תמיד חיפשתי איך לרצות אנשים אחרים. פחדתי להיכשל ושאנשים יצחקו עלי. עם הזמן התחלתי לפתח שנאה עצמית. לפני 8 שנים היה לי אירוע מכונן שלא אשכח אותו לעולם. זה היה לקראת חגיגות יום העצמאות, קיימנו אצלנו ביחידה תערוכה למשפחות שכולות באותו יום המג"ד(מפקד גדוד) החליט שאני אעביר את התערוכה ואני מוצא את עצמי עומד מול 70 משפחות חיילים חיילות קצינים החיילים שלי, לידי המגד ואני עומד שם כולי רועד מזיע ולא יכול להוציא שום מילה ואני צועק מבפנים, מת לדבר, מת לצעוק וכולם מסתכלים עלי ואני חסר אונים. המג"ד שלי קלט שהאירוע הזה לא הולך למקום טוב הציג אותי הציג את התערוכה וככה נגמר האירוע! האירוע אומנם נגמר אבל האירוע אצלי רק התחיל ......  אמרתי לעצמי שאני חייב למצוא פיתרון לפחד קהל ולחוסר ביטחון שיצרתי במשך שנים. באותו שבוע ישבתי כל ערב עם עצמי. קיבלתי החלטתי להפוך את הפחד הכי גדול בעולם שזה לדבר מול אנשים ולהפוך אותו למתנה. כיום מאדם מאוד סגור ביישן ומופנם אני עומד מול עשרות ומאות אנשים ועזור להם להאמין בעצמם ולחיות מתוך זכות ומלא תשוקה לחיים. כיום אני אוהב את עצמי ובמיוחד את מה שאני עושה וזה לשחרר אנשים מהפחדים והרגלים שמעכבים אותם להיות מי שהם באמת יכולים להיות " אתם שווים יותר"